מאמרים

הגר"א מוילנא זי ע" הסביר את מה שאמרו חז" (ל מגילה ז:) "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" .

הדברי שמואל היה אומר שאומרים אמאליגע צדיקים, נכון שפעם היה אבל הקב"ה הוא אותו הקב"ה.

הלשון מחצית "השקל" הוא מלשון שיקול הדעת, ללמד שיש לבן אדם להתייעץ עם אחרים לפני ששוקל בדעתו לעשות מטוב עד רע, כי שיקול דעתו הוא רק מחצית.

בפרשת השבוע שלנו, פרשת "כי תשא", אנו קוראים על אחד האירועים המכוננים בעם ישראל: חטא העגל.

האדם צריך לדעת כי עיקר מטרת ביאתו לעוה"ז – לקיים כל מה שלומד. כי ללמוד בלבד יכול היה להישאר בשמים וללמוד מפי מלאך כל התורה, ומכיוון שנולד, מוכיח כי "אדם לעמל יולד" )איוב ה'(לעמל ר"ת ללמד על מנת לקיים.

''אין לך כל פורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מכ"ד בהכרע ליטרא (כלומר דבר מועט) של עגל הראשון" (סנהדרין קב.(.

אדם שחי באמונה שלימה ש'זאת חוקת התורה' דהיינו שפרנסתו קצובה לו 'אשר ציוה ה'...' ומה שהוא מקבל זה הטוב ביותר ולא חסר לו דבר אז 'לאמר' נוטריקון 'לא–מר' לאדם כזה החיים תמיד 'מתוקים מדבש!!!'. (מתוקים מדבש, הרב ברוך בוקרה שליט"א, גליון 118)

ושמרו בני ישראל את השבת (לא, ט"ז). אמר הרה"ק ר' מנדל מקוצק זי"ע איננו יודע מה רוצים בני אדם, בימות החול עושה כל אחד מה שלבו חפץ,

הגאון ר' עמרם בלום אב"ד אויפאלו היה אומר בדרך צחות על פי מציאות זמנו: " ויקהל משה את כל עדת בנ"י" בתחילה חשבו היהודים שמדובר

ויקהל משה. וברש"י שזה היה למחרת יום הכיפורים. דרך ומנהג העולם לפייס איש את חברו בערב יום הכיפורים, אך יש לדאוג שגם למחרת יום הכיפורים, להמשיך ולהתקהל ביחד ולחיות בשלום ובאחווה. וזה הכוונה ויקהל משה "למחרת" יום הכיפורים

״יציאות השבת שתיים שהן ארבע״ (שבת ב,א). ההוצאות שיהודי מוציא לכבוד שבת יוחזרו לו בחזרה בתוספת ריבית, כפליים – ״שתיים שהן ארבע״. (מאוצרנו הישן)

בפרשות שנקרא השבת, פרשות "ויקהל - פקודי", נמשיך לעסוק בבניית המשכן. בניית המשכן נעשתה מתוך נדבה של עם ישראל, ונדבה זו הקיפה את כל חלקי העם, נשים וגברים כאחד.